מילון מונחים

הירידה הכוללת בנפח המוח, כתוצאה מפעילות מחלת הטרשת הנפוצה, אשר ניתנת למדידה באמצעות בדיקת MRI. אפשר להתייחס לאיבוד זה כניוון - אטרופיה. איבוד נפח המוח קשור למוגבלות קבועה.

חלבונים המופרשים מתאי הפלזמה ופועלים כנוגדנים המאפשרים למערכת החיסונית לזהות ולנטרל מזהמים וגורמים מזיקים אחרים. לאימונוגלובולינים השפעה מווסתת על הפעלת תאים אחרים במערכת החיסונית. קיימים בשוק התרופות תכשירים המכילים אימונוגלובולינים שנאספו מדמם של תורמים בריאים, ומשמשים כטיפול במצבים בהם קיים חסר בייצור הנוגדנים הטבעי בגוף האדם, וכן במצבים בהם נוצרים נוגדנים אשר פוגעים באיברים שונים בגוף (כפי שקורה במחלות אוטואימוניות) ויש צורך לנטרלם.

מצב שבו החולה חווה באופן חד פעמי סימפטומים שונים האופייניים לטרשת נפוצה אך לאחר השלמת הבירור לא ניתן להגדירו כסובל מטרשת נפוצה על פי הקריטריונים האבחנתיים המקובלים. במצב זה נדרש מעקב קליני ומעקב הדמייתי סדיר, מאחר וקיים סיכון להתפתחות טרשת נפוצה בעתיד.

האקסון הוא סיב עצב המהווה שלוחה ארוכה של תא העצב. תפקידו של האקסון הוא להעביר מידע מתא העצב לתאים אחרים, באמצעות זרם חשמלי.

חומר כימי המוזרק דרך הוריד במהלך בדיקת ה-MRI ומאפשר להדגים‎ בצורה טובה יותר ‏אזורים בהם מתקיים תהליך דלקתי פעיל. החומר הניגודי גורם לאזורים במערכת העצבים בהם מודגמת קליטה, להראות לבנים יותר ומוארים, ולכן אזורים אלה מוגדרים בפענוח בדיקת ה-MRI כ-"עוברים האדרה".‎

תיאור למצב בו החומר הניגודי מצטבר באזורים במוח בהם‎ ‏מחסום הדם-מוח פרוץ (לדוגמא באזורים בהם ישנה דלקת), ובכך מתאפשר מעבר של‎ ‏החומר ממחזור הדם לרקמת המוח. במקרה של טרשת נפוצה, האזורים אשר עוברים‎ ‏האדרה מבטאים אזורים של דלקת פעילה שהתרחשה בסמוך למועד הבדיקה (לרוב בין 4 ל-6‎ ‏שבועות ממועד ביצועה).

מדד משולב של פעילות המחלה, המכוסס על התקפים, על התקדמות המוגבלות ועל תוצאות בדיקת MRI. חולה שעונה ‏לקריטריונים של מדד NEDA חופשי ממדדים המעידים‎ ‏על פעילות מחלה לאורך תקופת זמן מוגדרת.

מדד לבדיקת מהירות ההליכה, על ידי מדידת הזמן‏ שלוקח לאדם הסובל מטרשת נפוצה ללכת מרחק של 25‎ פיט (כ-8 מטר).

מערכת מורכבת שתפקידה להגן על גוף האדם מפני זיהומים ורעלנים שונים. המערכת החיסונית כוללת איברים שונים (בלוטות לימפה, בלוטת התימוס והטחול), קבוצות תאים ומולקולות שונות, אשר פועלים באופן מתואם על מנת לספק הגנה יעילה מפני חיידקים, וירוסים, פטריות וטפילים שונים.

מצב של הופעת סימפטומים חדשים או שינוי חד מבחינת התפקוד של המטופל, אשר מתפתח לרוב תוך מספר שעות עד ימים ונמשך לפחות 24 שעות, בהיעדר מחלת חום או זיהום. ההתקף יכול לבוא לידי ביטוי במגוון צורות, בהתאם לאזור במערכת העצבים בו התרחשה הפגיעה, כשהביטויים השכיחים הינם : ירידה חדה בראייה, כפל או ריצוד ראייה, סחרחורות, הפרעות תחושה, אובדן שיווי משקל, חולשה בגפיים ועוד.

האזורים במערכת העצבים המרכזית בהם נמצאים גופי העצב (נוירונים) ותאי הגליאה. באזורים אלו מתבצע עיבוד המידע ותכנון הפעולות הנדרשות לצורך הפעלה תקינה של כלל מערכות הגוף.

האזורים במערכת העצבים המרכזית המורכבים מסיבי העצבים (אקסונים) עטופי המיאלין, אשר בהסתכלות במיקרוסקופ הינם בעלי צבע לבן. הסיבים אשר יוצאים מתאי עצב שונים יוצרים יחדיו מסלולים, שתפקידם לקשר בין אזורים שונים במערכת העצבים ובכך לאפשר את פעולתה התקינה.

טרשת נפוצה היא מחלה כרונית הנגרמת משיבוש של הפעילות התקינה של המערכת החיסונית ותקיפה עצמית של מערכת העצבים המרכזית, הכוללת את המוח ואת חוט השידרה.

צורה של טרשת נפוצה המתאפיינת בתקופות בהן מתפתחת הפרעה תפקודית (התקף) אשר עשויה להימשך מספר ימים עד שבועות, כשלאחר מכן חל שיפור חלקי או מלא בתפקוד. זוהי צורת המחלה השכיחה יותר בשלבי המחלה הראשונים ומהווה כ-80% עד 85% מהמקרים.

צורה של טרשת נפוצה המתבטאת בהידרדרות תפקודית אשר מתקדמת באופן רציף. קצב ההתקדמות משתנה בין חולה לחולה ולא ניתן לחיזוי. בקבוצה זו נכללים חולים אשר סובלים מפגיעה נוירולוגית המתקדמת החל משלבי המחלה הראשונים.

צורה של טרשת נפוצה שבה מהלך המחלה השתנה מטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית והפך למהלך מתקדם ללא התקפים.

קבוצת תאי דם לבנים אשר משתייכים למערכת החיסונית בגוף האדם. בקבוצה זו נכללות תת- אוכלוסיות תאים שונות, העיקריות שבהן הינן תאי T, תאי B ותאים מסוג NK (תאי הרג טבעיים ‎Natural killer).

מדד לתפקוד הזרוע, שורש כף היד והיד המבוצע על ידי הזמן שבו אדם מצליח להכניס ולהוציא תשעה פינים אל תוך תשעה חורים, תוך שימוש ביד אחת בכל פעם.

איבוד יכולות פיזיות וקוגניטיביות, כתוצאה מנזק במערכת העצבים המרכזית, במהלך התקדמותה של מחלת הטרשת הנפוצה. המוגבלות עלולה להיות בלתי הפיכה‎.

מבנה קרומי המשמש כמחסום בין מערכת הדם לבין נוזל המוח המקיף את מערכת העצבים המרכזית. תפקידו לשמש כמחסום סלקטיבי המגן על תאי מערכת העצבים מפני מזהמים וחומרים שונים.

חומר שומני הנמצא על מעטפת סיבי העצבים ומאפשר מעבר תקין של המסרים החשמליים בין תאי העצב. בטרשת נפוצה המערכת החיסונית פוגעת במיאלין וכתוצאה מכך נגרמת הפרעה בפעילותה התקינה של מערכת העצבים. מצב זה מביא לכך שנגרמים תסמינים שונים בהתאם למיקום הפגיעה.

החלק העיקרי של מערכת העצבים הכולל את המוח וחוט השידרה. מערכת העצבים המרכזית מורכבת מתאי עצב (נוירונים) ותאים נוספים שתפקידם לתמוך בתאי העצב. תפקידה הוא לקלוט ולעבד גירויים שונים מהסביבה, לתכנן ולשלוט על פעילותם של שאר איברי הגוף. תפקודים נוספים עליהם אחראית מערכת העצבים המרכזית כוללים שליטה על מצב ההכרה והערנות, הזיכרון ותפקודי השפה.

אזורים הנוצרים כתוצאה מהפגיעה הדלקתית למעטפת העצב (מיאלין) ולסיבי העצב,‎ ‏אותם ניתן לאתר באמצעות בדיקת ה-MRI. בטרשת נפוצה נגעים אלו מופיעים באזורים ספציפיים במערכת העצבים המרכזית והינם לרוב בעלי מראה מעוגל או דמוי ביצה (אובלי).

נוזל המקיף את המוח וחוט השידרה ונמצא גם בחדרי המוח. נוזל זה משמש להגנה על‎ מערכת העצבים מפני זעזועים ומפחית את משקלה האפקטיבי בתוך מעטפת הגולגולת‎ ‏ועמוד השידרה. במצב תקין ישנה הפרדה בין נוזל חוט השידרה למחזור הדם באמצעות‎ ‏מחסום הדם-מוח, אך ישנם מצבים (כמו בטרשת נפוצה) בהם תאי המערכת החיסונית, חיידקים או וירוסים שונים‎ ‏יכולים לחדור לנוזל חוט השידרה ולגרום לזיהומים או תהליכים דלקתיים במערכת העצבים.‎

בדיקה אבחנתית בה נלקחת דגימה של נוזל חוט השידרה. הבדיקה מבוצעת בהרדמה מקומית באמצעות החדרת מחט דקה למרווח שבין שתי חוליות של עמוד השידרה המותני, ומאפשרת לאפיין את תכולת הנוזל במעבדה. בטרשת נפוצה ניתן לאתר בנוזל חוט השידרה אימונוגלובולינים מסוג IgG המיוצרים על ידי תאי המערכת החיסונית במערכת העצבים המרכזית. הימצאותם של חלבונים אלו עשויה לסייע באבחון של טרשת נפוצה במצבים בהם קיים ספק בנוגע לאבחנה. עם זאת חשוב לדעת שלא תמיד ניתן לזהות חלבונים אלו והעובדה שאינם נמצאים בנוזל השידרה לא שוללת את האבחנה של טרשת נפוצה.

תחושה חשמלית לא נוחה העוברת בגב ולבפיים. התחושה יכולה להתבטא בכך שהיא עולה או יורדת בעמוד השדרה. אצל אנשים רבים תחושה זו נוצר על ידי כיפוף הראש קדימה ובטרשת נפוצה היא מצביעה על נגע בחוט השדרה הצווארי העליון או גזע המוח התחתון.

מצב בו כתוצאה מהתכווצות שרירים לא רצונית, נגרמת נוקשות של השרירים, אשר עשוייה להיות מלווה בכאב. הגורם לספסטיות הינו פגיעה במערכת העצבים המרכזית בגינה נוצר חוסר איזון בין גירוי ועיכוב תאי העצב המוטוריים שאחראים על הפעלת השרירים, אשר מובילה להפעלת יתר של השריר.

ללא תלות במהלך מחלת טרשת הנפוצה, הצורות‎ ‏ההתקפיות או המתקדמות של מחלת טרשת נפוצה יכולות‎ ‏להיות, בנקודות זמן שונות, פעילות או רדומות. פעילות ‏המחלה יכולה להתבטא על ידי סימנים או תסמינים חדשים או מחמירים (התקפים). בנוסף על כך, עלולה להתרחש פעילות נסתרת של המחלה (דלקת או נזק במערכת ‏העצבים המרכזית), שאותה אפשר לגלות באמצעות‎ בדיקת MRI. ‏פעילות המחלה עלולה להוביל להתקדמות המוגבלות.‎

שם כולל לקבוצה נרחבת של חלבונים המשמשים לצורך תקשורת בין תאים שונים וויסות פעילותה של המערכת החיסונית. הציטוקינים מופרשים ע"י תאי המערכת החיסונית ונקשרים לקולטנים (רצפטורים) הנמצאים על גבי המעטפת של תאים אחרים. בדרך זו הם מאפשרים לשמור על שיווי המשקל שבין פעילות המערכת החיסונית התאית לזו החוץ תאית ולווסת את תגובת המערכת החיסונית לזיהומים ומצבים נוספים.

סדרה של קריטריונים אבחנתיים לטרשת נפוצה הנקראים על שם הנוירולוג וו. איאן מקדונלד, שהנחה פאנל בינלאומי בשיתוף עם האגודה הלאומית לטרשת נפוצה (NMSS) של אמריקה והמליץ על קריטריוני אבחון למחלה. קריטריונים אלה עברו מספר עדכונים כשהאחרון בהם בשנת 2017.

מצב שבו גירוי כף הרגל אצל אדם בוגר גורם לתנועה בלתי רצונית שבה האצבעות (ובפרט הבוהן) נמתחות כלפי מטה. שינוי מהמצבים התקינים והנורמליים הללו עלול להעיד על בעיה נוירולוגית, כמו טרשת נפוצה.

מספר ההתקפים הממוצע שהיו לקבוצת חולים במחקר קליני במהלך שנה אחת.

קבוצה נוספת של תאי דם לבנים השייכים למערכת החיסונית שיש לה תפקיד מרכזי בהגנה מפני מזהמים אשר מתרבים מחוץ לתאי המאכסן. בתגובה לזיהוי הגורם המזיק, תאי ה-B עוברים תהליך המרה לתאי פלזמה, שתפקידם לייצר נוגדנים (אימונוגלובולינים) ספציפיים כנגד המזהם.

קבוצת תאי דם לבנים בעלת תפקיד מכריע בפעילותה של המערכת החיסונית. תאים אלה מספקים הגנה תוך תאית מפני מזהמים שונים (חיידקים, וירוסים וכוי) שעשויים לפלוש ולהתרבות בתאי גוף האדם. לתאי ד תפקיד חשוב בוויסות והפעלת תאים נוספים של המערכת החיסונית באמצעות הפרשת חומרים כימיים שונים המכונים ציטוקינים.

קבוצת תאים שתפקידם לספק תמיכה והגנה לתאי העצב, זאת באמצעות אספקת חומרים מזינים וסילוק חומרים מזיקים מתאי העצב (אסטרוציטים). תאי הגליאה גם מיצרים את מעטפת המיאלין שהוא חומר חיוני לצורך בידוד והגנה על התאים.

בדיקת הדמייה המבוססת על תהודה מגנטית המאפשרת הדגמה של מערכת העצבים‎ ‏המרכזית באופן הרגיש ביותר. לבדיקת ה-MRI חשיבות מכרעת בקביעת האבחנה של‎ ‏טרשת נפוצה, כמו גם בהערכת פעילות המחלה ויעילות הטיפולים השונים לאורך המעקב.‎

מצב קליני בו יש לאדם נגעים בחומר לבן המעידים על טרשת נפוצה (MS), כפי שמוצג בסריקת MRI שנעשתה מסיבות שאינן קשורות לתסמיני טרשת נפוצה. הנגעים העצבים אצל אנשים אלה מפוזרים בחלל המוח ללא דיווחים היסטוריים של תסמיני טרשת נפוצה טיפוסית. בדרך כלל אצל כ-50% מהמאובחנים מתפתחת טרשת נפוצה.

תרופות לשינוי מהלך מחלת הטרשת הנפוצה אינן מרפאות אך יכולות להפחית את כמות ההתקפים ולהאט את קצב ההתדרדרות.

מחלה דלקתית של מערכת העצבים המרכזית אשר מתאפיינת, בדומה לטרשת נפוצה,‎ בפגיעה במיאלין, אך בניגוד לטרשת נפוצה זוהי מחלה חריפה חד-פעמית ולא מחלה כרונית. ADEM מתפתחת לרוב בקרב ילדים בעקבות זיהום ויראלי או חיסון והיא יחסית נדירה בקרב מבוגרים. הטיפול במחלה בשלב החריף מתבסס על מתן סטרואידים ובמקרים קשים יותר החלפת פלזמה (פלזמפרזיס).

מדד מספרי להערכת מידת הפגיעה הנוירולוגית בקרב מטופלים עם טרשת נפוצה.‎ ‏הסקאלה של המדד נעה בין 0 ל-10 בקפיצות של 0.5 נקודות, כאשר ככל שהמדד גבוה יותר כך מידת הפגיעה הנוירולוגית קשה‎ ‏יותר.‎

מחלה דלקתית כרונית של מערכת העצבים המרכזית הפוגעת רק בעצבי הראייה ובחוט השידרה. מאחר ופגיעה באברים אלה אפשרית גם בטרשת נפוצה, המחלה נחשבה בעבר כצורה של טרשת נפוצה, אך כיום ידוע שקיימים הבדלים משמעותיים בין שתי המחלות וישנה חשיבות מכרעת בקביעת האבחנה לצורך התאמת הטיפול המתאים. האבחנה מתבססת על המהלך הקליני, ממצאים אופייניים בבדיקת ה-MRI של המוח, עצבי הראייה וחוט השידרה, והימצאות נוגדנים אופייניים בבדיקות דם.

תופעה יחסית נדירה המתאפיינת בהתקפי בכי או צחוק בלתי נשלטים שאינם תואמים לסיטואציה, אשר נגרמת כתוצאה מפגיעה דו צידית במסלולים המוטוריים המקשרים בין קליפת המוח לגזע המוח. תופעה זו יכולה להיגרם במגוון מחלות נוירולוגיות, ביניהן טרשת נפוצה בשלביה המתקדמים.

מחלה זיהומית אשר נגרמת עקב פגיעה של נגיף בשם JC מערכת העצבים המרכזית. נגיף זה נמצא במצב רדום (לטנטי) ברוב האוכלוסייה, אך הוא עשוי לעבור הפעלה (אקטיבציה) במצבים בהם קיימת פגיעה בתפקודה התקין של המערכת החיסונית. חלק מהטיפולים הניתנים לטרשת נפוצה מעלים גם הם את הסיכון להתפתחות מחלה זו.

אחת מסדרות בדיקת ה-MRI המדגימה אזורי נזק ישנים‎ ‏שהינם בעלי צפיפות שונה בהשוואה לרקמת המוח הבריאה. אזורים אלו הינם בעלי צבע‎ כהה יותר מהרקמה התקינה של המוח ונקראים "חורים שחורים".

סדרה נוספת של בדיקת MRI שבאמצעותה ניתן להדגים את האזורים במערכת‎ ‏העצבים המרכזית בהם נגרם נזק למעטפת ולסיבי העצב. אזורים אלה הם בעלי צבע‎ ‏בהיר יותר בהשוואה לרקמה הבריאה.‎